Saturday, May 15, 2010

Bring Relief To Your People!

Motzei Shabbos has the potential to be the saddest night of the week. Inevitably, we must come down from the high that we attain through the wonderful experience that is Shabbos Kodesh, and it's accompanying elevated state of being.

That's why we have so many tefillot beseeching HaShem that we should merit to retain some of that holiness as we descend into the mundane, as we once again join the dust filled world with all it's hazards.

V'Yehi Noam...

Reb Levi Yitzchak of Berditchev's impassioned plea Gott fun Avrohom...

And of course, the beautiful songs, piyutim, and requests that we sing at the Melave Malka (the Escorting of the Queen, a special meal held after the Shabbos) - when we turn our eyes to the horizon with hope for a better time, a time when we will experience an eternal menucha. Moshiach (the Messiah) cannot come on Shabbos, so after Shabbos we sing many songs about the redemption, as if to say "we're ready now, please come!"

Get this widget

Track details
eSnips Social DNA

From the Motzei Shabbos Zemirot ; composed by Rabbi Yaakov Manui and performed by Ben Zion Solomon and the Diaspora Yeshiva Band.

Lyrics below:

בְּמוֹצָאֵי יוֹם מְנוּחָה הַמְצֵא לְעַמְּךָ הֲנָחָה

שְׁלַח תִּשְׁבִּי לְנֶאֱנָחָה וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה


יָאֲתָה לְךָ צוּרִי לְקַבֵּץ עַם מְפֻזָּרִי
מִיַּד גּוֹי אַכְזָרִי אֲשֶׁר כָּרוּ לִי שׁוּחָה


עֵת דּוֹדִים תְּעוֹרֵר אֵל מַלֵט עַם אֲשֶׁר שׁוֹאֵל
רְאוֹת טוּבְךָ בְּבוֹא גוֹאֵל לְשֶׂה פְזוּרָה וְנִדָּחָה


קְרָא יֶשַׁע לְעַם נְדָבָה אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה
יְהִי שָׁבוּעַ הַבָּא לִישׁוּעָה וְלִרְוָחָה


בַּת צִיּוֹן הַשְּׁכוּלָה אֲשֶׁר הִיא הַיּוֹם גְּעוּלָה
עַתָּה תִּהְיֶה בְעוּלָה אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה


מַעְיָנוֹת אֲזַי יְזוּבוּן וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן
וּמֵי יֵשַׁע נִשְׁאֲבוּן וְהַצָּרָה נִשְׁכָּחָה


נְחֵה עַמְּךָ כְּאָב רַחֲמָן יְצַפְצְפוּ עַם לֹא אַלְמָן
דְּבַר ה' אֲשֶׁר נֶאֱמָן בַּהֲקִימְךָ הַבְטָחָה


יְהִי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה כִּנְבוּאַת אֲבִי חוֹזֶה
יִשָּׁמַע בְּבַיִת זֶה קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה


רְפָא נָא יָהּ כְּאֵבִי וְרֹב פְּשָׁעַי וְרֹב חֹבִי
לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה נָא אָבִי וְהוֹשִׁיעָה נָּא וְהַצְלִיחָה


יְדִידִים פְּלֵיטֵי חֶרֶץ נְגִינוֹת יֶהְגוּ בְמֶרֶץ
בְּלִי צְוָחָה וּבְלִי פֶרֶץ אֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה


חַי יְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לַמְיַחֲלִים בְּבַקָּשָׁתֵנוּ
יִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה


וּרְאֵה עָנְיִי וְאֶל קָשְׁיִי סְלַח מֶרְיִי וְעִיווּיִ
קְשׁוֹר נָא כְּאֵבִי בְּבֵית אִיווּיִ בְּקוֹל תּוֹדָה לְךָ אֶזְבְּחָה


בְּנֵה חוֹמוֹת אַרְמוֹנָי וְיָשִׁירוּ שָׁם כֹּהֲנַי
וְקוֹל הוֹדוּ אֶת ה' בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה
I just realized that these words are from a slightly different nusach than the one commonly found in most benchers; they're close enough to the one we're familiar with, though...

2 comments:

Reb Y. Brachfeld said...

Motzie Shabbos has potential to be the happiest time of the week. Its in thoose moments that we have the opportunity to take the Shabbos with us and to infuse its kedusha onto the workweek.

Shmuel said...

Precisely the point I am trying to make, Reb Y.
It's all about attitude - but you see what the original impression is...